HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – קבר הרשב»י הוא אתר בעל מסורת ותיקה, עוד קודם לתקופת האר»י, שמרבית זיהוי ציוני הצדיקים באזור הגליל מיוחסים לו. כבר במדרש מצוינת מירון כמקום קבורתם של רשב»י ואלעזר בנו[2]. כן מובן ממקורות מסוימים בתלמוד. עם זאת, המקורות הראשונים בכתבי עולי הרגל מימי הביניים המתייחסים למירון ומציינים שם את מקום מערת הלל ושמאי, מתעלמים מציון מקום קבורת רשב»י ובנו[3], בעוד מקורות אחרים מזכירים את המקום כאתר משני לאתר מערת הלל ושמאי הסמוך. המקור הראשון המזכיר את קבורת רשב»י ובנו לאחר מקורות חז»ל – הוא רבי יעקב בן נתנאל הכהן.

על פי ההיסטוריון אלחנן ריינר, ניהלו את המקום יהודים מוסתערבים עוד קודם לגירוש ספרד והתבססות קהילה ספרדית בארץ ישראל, כאשר הקהילה הספרדית שהתבססה בארץ במאה ה־16, ירשה את המתחם ואת מנהגי ל»ג בעומר בו,