HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הגדת רוטשילד נוצרה בסביבות שנת 1450 בצפון איטליה, נכתבה בכתב אשכנזי גותי ואוירה, כנראה, על ידי יואל בן שמעון, שנודע באיוריו מלאי ההומור, ונחשב לגדול המאיירים של ההגדות והספרים היהודים במאה ה-15. בהגדת רוטשילד, הפסוקים הספורים שבהם מוזכרת ירושלים, ובהם «לשנה הבאה בירושלים», עוטרו והוגדלו כדי להעצים את חשיבותה. היא שווה מיליונים אף שהיא לא כרוכה ועדיין חסר בה לפחות דף אחד.
הגדת וולף נכתבה ככל הנראה באוויניון שבצרפת במאה ה-14, אך לפי נוסח ההגדה הספרדי-פרובאנסאלי, כאשר משולבים בה גם מנהגים מצרפת. היא עשויה קלף, יש בה 36 דפים, היא כתובה בכתב יד ומאוירת בשוליה בציורים של אנשים. להגדה נוסף פיוט שבו כל בית מכיל פיסקה על החיים בגולה ופיסקה על ארץ ישראל, שבא לבטא את החיבור לציון. מעתיק ההגדה ובעליה הראשון היה יעקב בן שלמה צרפתי, רופא ומחבר יהודי, שכתבים שלו נשמרו עד ימינו.