HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הראשון לציון, בן ציון מאיר חי עוזיאל
כשהמדינה קמה, כמובן שהראשון לציון היה בעד גיוס לצה”ל
ב-1923חזר להיות רב ראשי בתל-אביב וב-1939הוכתר לראשון לציון ורב ראשי לארץ
ישראל (ובהמשך של מדינת ישראל), מישרה בה שרת עד מותו. הוא נבחר גם למועצת העם הזמנית של ישראל, היה חבר בוועד הלאומי, ציר מטעם “המזרחי” בקונגרסים ציוניים. והיה נוכח בפגישות שבמסגרתן נוסדה הסוכנות היהודית לישראל.
במהלך המנדט הבריטי הוא נקרא פעמים רבות לייצג את הקהילה היהודית באו”ם ואף הופיע כאחד העדים הראשים בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946, שמסקנותיה סללו את הדרך להחלטת האו”ם על מדינה יהודית. בהופעותיו הוא הרשים, בהתנהלותו והגינותו, גם את המבקרים החמורים ביותר.
