HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – המילה סֵדֶר מופיעה במקרא רק פעם אחת, כאשר איוב (י’, פס’ כב) מתאר ארץ אפלה שיש בה «צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים». מילה זו מופיעה אפוא רק בשלילה, בתיאור מצב מפחיד של חושך וכאוס. השורש סד»ר כמעט שאינו מופיע במקומות אחרים במקרא. יש הגוזרים את המילה ‘מסדרון’ (שופטים ג, פס’ כג) משורש זה, אך לדעת אחרים, מקורה אינו ברור. כמו כן, נהוג לקשר את המילה שְׂדֵרָה לשורש זה, בחילופי סמך וש’ שמאלית. משמעותה הבסיסית של מילה זו היא ‘שורה’ או ‘טור’; המילה «הַשְּׂדֵרוֹת» (מלכים ב, יא, פס’ ח) מציינת טורים של חיילים.

בלשון חז»ל מתרחב השימוש במילה ‘סֵדֶר’ ומילים אחרות נגזרות מהשורש סד»ר, כמו: סִדֵּר, סֻדַּר, הִסְדִּיר, סדיר ועוד, בין היתר בהשפעת השורש המקביל בארמית.  כך אפוא בלשון חז»ל שורש זה מקביל במשמעותו לשורש המקראי ער»ך (שורש מעניין בפני עצמו הראוי לדיון נפרד). בשם ‘סֵדֶר’ כונה כל אחד מששת חלקי המִשנָה (שישה סִדרֵי משנה). בתלמוד נטבע הביטוי משנתו סדורה (תענית ח, ע»א), שפירושו: הוא יודע וזוכר היטב את מה שלמד; דבריו ערוכים כהלכה